פסק-דין בתיק תא"ח 748-07-11

לפני תובענה לסילוק יד מדירה ברח' אצ"ל 47 בטירת הכרמל (להלן: " הנכס" או " הדירה").

רקע כללי מוסכם -

1.             אין חולק כי התובעת, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: " עמידר"), היא הבעלים של הדירה וכי בשנת 1969 המנוחים מר סולומון ויונטה וגב' רוזה ויונטה שכרו את הדירה בהתאם לחוזה שכירות שנחתם בשנה זו (להלן: " החוזה"). מוסכם כי על החוזה חל חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח-1998 (להלן: " חוק זכויות הדייר").

2.             לאחר פטירת המנוח סולומון, נשארה המנוחה רוזה להתגורר לבד בנכס (להלן: " המנוחה").

3.             בשנת 2002 הגישה עמידר תביעת פינוי כנגד המנוחה, בטענה שהיא אינה מתגוררת בנכס דרך קבע וזאת במסגרת ת"א 6181/02 (להלן: " התביעה הראשונה"). ביום 9.6.02 ניתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעה הראשונה ולפיו על המנוחה לפנות את הנכס (להלן: " פסק הפינוי").

4.             לאחר מתן פסק הפינוי התנהלו מגעים בין עוה"ד של המנוחה לבין נציגי עמידר ולאחר כשנה, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה עמידר לא תפעל לביצוע פסק הפינוי כנגד המנוחה, בשל גילה המתקדם באותה העת, בכפוף לתשלום דמי שכירות כסדרם ובכפוף לכך שהיא מתחייבת לגור בדירה באופן רצוף דרך קבע (להלן: " ההסדר"). המנוחה אף חתמה על תצהיר (מיום 14.7.2003, להלן: " התצהיר") המעגן את עיקרי ההסדר, לרבות את הסכמתה לכך שבמידה ויתברר שהיא לא מתגוררת בנכס, עמידר תהיה רשאית לבצע את פסק הפינוי לאלתר וללא צורך לפנות קודם לכן בבקשות לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל. כן הצהירה המנוחה במסגרת אותו תצהיר כי היא נעדרה מהדירה למשך מספר חודשים, בשל מצבה הבריאותי, וכי ידוע לה שלאור פסק הפינוי, היא איננה יכולה לרכוש את הדירה מעמידר בתנאי הנחה וכי לצורך רכישת הדירה יהא עליה לפנות לועדת חריגים בעמידר.